גילוי מרצון לרשויות המס – החוקים החדשים | שנת 2005 רשויות המס בישראל אפשרו לאנשים להצהיר מרצונם החופשים על הכנסות שהם לא דווחו עליהן מבלי לפתוח נגדם בהליכים פליליים. כך שמי שיש ברשותו נכסים או כספים שלא שילם בגינם מס היה יכול להסדיר את התשלום ללא עונש מהמדינה על העבירה שביצע. ההסדר של גילוי מרצון לרשויות המס הופסק עם תחילת 2020.
איך הכל התחיל?
בתחילת שנת 2003 שיטת המיסוי בישראל שונתה ועברה ממיסוי טריטוריאלי ומיסוי פרסונאלי. נוהל הגילוי מרצון יצא לפועל בשל אותו שינוי בשיטת המיסוי שהמדינה החלה ליישם ב 2003. המיסוי הטריטוריאלי אמר, שכל אזרח ישראלי ישלם מיסים על הכנסותיו שהפיק בתוך גבולות מדינת ישראל ולא מחוצה לה. אזרחים ישראלים שעשו עסקים בחו"ל לא דווחו למס הכנסה על הכנסותיהם מעבר לגבולות ישראל. המיסוי הפרסונאלי אומר, שכל תושב ישראל אשר מרכז החיים שלו במדינת ישראל בלי שום קשר לאזרחות שלו, צריך לשלם מס על מלוא הכנסותיו בין אם ההכנסות שייכות לעיסוק בתוך הארץ או לעיסוקים בחו"ל. וכך עליו היה להצהיר כל שנה על כל ההכנסות שהיו לו לאורך שנת מס מכל מקום בעולם.
איך גילוי מרצון לרשויות המס עבד?
ב 15 השנים האחרונות יכלו כל מי שהחזיקו בנכסים וכספים שלא דווחו עליהם מס לשלם את המס ולקבל חסינות מפני הליכים פליליים. מי שרצה לחשוף את עצמו ולהודות על מסים שלא שולמו היה צריך לעמוד בשני תנאים.
הראשון, לפנות מיוזמתו לרשות המיסים, עליו להגיע עם פירוט מלא על כל הסעיפים עליהם לא שילם מס או שילם מס חלקי ולעליו לציין לרשות כמה הוא משער שעומד גובה המס שעליו לשלם (הסכום שנגרע מכספי המדינה) כמובן שבסופו של תהליך זה עליו לשלם את החוב.
השני, הנישום יופנה על ידי רשות המיסים לפקיד השומה הרלוונטי שבאזור מגוריו. בשלב זה מומלץ להיעזר ביועץ מס מומחה אם לא נעזרתם באחד עד עכשיו. עם ההפניה יתחילו דיוני שומה, עליכם יהיה להציג עובדות, להעלות טענות ועוד מסמכים רבים שיחזקו את עמדתכם.
מצד אחד מתחילת שנת 2020 גילוי מרצון לרשויות המס פסק אך העוסקים בתחום רוצים להאמין כי רשויות המיסים ימשיכו לפעול בסלחנות כלפי אותם נישומים שיגיעו מרצונם כדי לשלם על הכנסות שלא דווחו.
